דף הבית » איך קוראים » איך נקראת בדיקת קרישת דם?

איך נקראת בדיקת קרישת דם?

איך נקראת בדיקת קרישת דם?

מהי בדיקת קרישת דם?

בדיקת קרישת דם היא בדיקת מעבדה המשמשת למדידת יכולת הקרישה של הדם. זה ידוע גם כבדיקת זמן פרוטרומבין (PT) או בדיקת יחס מנורמל בינלאומי (INR). הבדיקה מודדת את הזמן שלוקח לדגימת דם להקריש ומשמשת לאבחון ולמעקב אחר מצבים המשפיעים על יכולת הגוף ליצור קרישים.

מה מודד הבדיקה?

הבדיקה מודדת את פעילותם של חלבונים מסוימים בדם הנקראים גורמי קרישה. חלבונים אלו חיוניים לתהליך הקרישה, וכאשר פעילותם מופחתת, הדבר עלול להוביל לדימום או קרישה חריגים. הבדיקה מודדת גם את כמות החומר הנקרא פרוטרומבין, המיוצר על ידי הכבד וחיוני לקרישה.

למה משמשת הבדיקה?

הבדיקה משמשת לאבחון ולמעקב אחר מצבים המשפיעים על יכולת הגוף ליצור קרישים, כמו המופיליה, מחלת פון וילברנד והפרעות דימום תורשתיות אחרות. הוא משמש גם לניטור חולים הנוטלים תרופות נוגדות קרישה, כגון וורפרין, למניעת קרישי דם. הבדיקה יכולה לשמש גם לאבחון ומעקב אחר מחלת כבד, שכן הכבד מייצר רבים מגורמי הקרישה.

כיצד מתבצע המבחן?

הבדיקה מתבצעת על ידי נטילת דגימת דם מווריד בזרוע. לאחר מכן מכניסים את הדגימה לשפופרת מיוחדת ומכניסים אותה למכונה הנקראת קואגולומטר. המכונה מודדת את הזמן שלוקח לדגימה להקריש ומפיקה תוצאה, המשמשת לאחר מכן לאבחון ולניטור מצבים.

מהן התוצאות הרגילות?

הטווח התקין לבדיקה משתנה מאדם לאדם, אך הוא בדרך כלל בין 10 ל-14 שניות. תוצאות שנמצאות מחוץ לטווח זה עשויות להצביע על הפרעת קרישה או מצב רפואי אחר.

מהם הסיכונים של הבדיקה?

הסיכונים בבדיקה הם מזעריים. הסיכון השכיח ביותר הוא כאב או אי נוחות במקום הוצאת הדם. לעיתים רחוקות, זיהום או חבורות יכולים להתרחש.

מהן האלטרנטיבות למבחן?

הבדיקה היא הדרך היחידה למדוד במדויק את פעילות גורמי הקרישה בדם. בדיקות אחרות, כגון ספירת טסיות דם, יכולות לשמש לאבחון ולניטור הפרעות קרישה, אך הן אינן מדויקות כמו בדיקת הקרישה.

סיכום

בדיקת קרישת דם היא בדיקת מעבדה המשמשת למדידת יכולת הקרישה של הדם. הוא משמש לאבחון ולמעקב אחר מצבים המשפיעים על יכולת הגוף ליצור קרישים, כגון המופיליה, מחלת פון וילברנד והפרעות דימום תורשתיות אחרות. הבדיקה מתבצעת על ידי נטילת דגימת דם מווריד בזרוע ומדידת הזמן שלוקח לדגימה להקריש. הטווח התקין לבדיקה משתנה מאדם לאדם, אך הוא בדרך כלל בין 10 ל-14 שניות. הסיכונים בבדיקה מזעריים, וזו הדרך היחידה למדוד במדויק את פעילות גורמי הקרישה בדם.

צרו איתנו קשר

אהבתם? שלחו לחבר\ה שחייב\ת לדעת גם!

דילוג לתוכן