אבא שלי ואני
לאבי ולי תמיד הייתה מערכת יחסים קשה. כשגדלתי, הרגשתי שלעתים קרובות הוא מרוחק ולא מתעניין בחיי. הוא היה בסביבה לעתים רחוקות וכשהיה, הוא היה עסוק מדי מכדי להעניק לי את תשומת הלב שרציתי. הרגשתי שהוא מתעניין יותר בחיים שלו ובמטרות שלו מאשר בשלי.
דודי ואני
דודי, לעומת זאת, תמיד היה תומך ומעודד. הוא היה שם בשבילי לאורך כל חיי, מאז שהייתי ילד צעיר ועד היום, כמבוגר. הוא תמיד היה מוכן להקשיב לי ולתת לי עצות. הוא היה מקור לנחמה ותמיכה, ואני יודע שתמיד אוכל לפנות אליו כשאני צריך עזרה.
ההבדל בין אבי לדודי
ההבדל הגדול ביותר בין אבי לדודי הוא הגישה שלהם להורות. אבא שלי תמיד היה יותר משמעת, בעוד שדוד שלי היה יותר חבר. אבי תמיד ציפה שאפעל לפי הכללים שלו ואעשה כדבריו, ואילו דודי היה יותר מבין ומוכן להתפשר.
הסגנון המשמעתי של אבי
הסגנון המשמעתי של אבי תמיד היה קפדני ולא סלחן. הוא תמיד ציפה ממני לציית לכללים שלו ואעשה מה שהוא אומר ללא עוררין. הוא מעולם לא היה מוכן להקשיב לנקודת המבט שלי או להתחשב ברגשותיי.
הסגנון התומך של דודי
דודי, לעומת זאת, תמיד היה תומך ומבין. הוא תמיד היה מוכן להקשיב לי ולקחת את הרגשות שלי בחשבון. הוא היה מקור לנחמה ותמיכה, ואני יודע שתמיד אוכל לפנות אליו כשאני צריך עזרה.
ההשפעה של סגנונות ההורות השונים שלנו
סגנונות ההורות השונים של אבי ודודי השפיעו רבות על חיי. הסגנון המשמעתי של אבי גרם לי להרגיש שאני לא ראוי לאהבתו ולתשומת הלב שלו, בעוד שהסגנון התומך של דודי גרם לי להרגיש אהוב ומוערך. אני הרבה יותר קרובה לדודי מאשר לאבא שלי, ואני יודעת שתמיד אוכל לסמוך עליו לתמיכה. לסיכום, אני הרבה יותר קרובה לדודי מאשר לאבי בגלל סגנונות ההורות השונים שהם אימצו. הסגנון המשמעתי של אבי גרם לי להרגיש שאני לא ראוי לאהבתו ולתשומת הלב שלו, בעוד שהסגנון התומך של דודי גרם לי להרגיש אהוב ומוערך. אני אסיר תודה על הדוד שלי בחיי, ואני יודע שאני תמיד יכול לסמוך עליו לתמיכה.
