אשת לוט בתנ"ך
אשת לוט היא דמות מהתנ"ך, המתוארת בבראשית יט:26. היא אשת לוט, שמוזהרת על ידי מלאכים שלא להסתכל אחורה על חורבן הערים סדום ועמורה. אשתו של לוט, לעומת זאת, מביטה לאחור, והופכת לעמוד מלח.
המשמעות של אשת לוט
סיפורה של אשת לוט מתפרש פעמים רבות כאזהרה מפני אי ציות לצוות האל. העונש של הפיכתו לעמוד מלח נתפס כדוגמה לתוצאות של אי ציות.
היכן ממוקמת אשת לוט?
מיקומה המדויק של אשתו של לוט אינו ידוע. הערים סדום ועמורה היו ממוקמות בבקעת הירדן, ליד ים המלח. ייתכן שעמוד המלח ממוקם אי שם באזור זה.
מורשת אשת לוט
אשת לוט הפכה לדמות פופולרית בספרות ובאמנות. היא משמשת לעתים קרובות כסמל לאי ציות ולהשלכות של אי ציות לפקודות האל. הסיפור של אשת לוט משמש גם להמחשת הרעיון של אי הסתכלות על העבר.
